שועל

להעלים את קופסאות החיבור לפני שעושים שפכטל אמריקאי לקיר.

 

מבט אחד על קירות הסלון יגלה לנו כמה וכמה קופסאות חיבור - אלו עיגולי הפלסטיק הלבנים המכסים 'חורים' שבתוכם מחוברים חוטי החשמל אשר עוברים בקיר. איך מעלימים את הכיעור?

 

נקודות החיבור הן הצמתים בהם מסתעפים ומתחברים חזרה חוטי החשמל הממוקמים בתוך הקירות ומתחת לטיח. צומת וחיבורי חוטי החשמל נמצאים בתוך כוס פלסטיק המיועדת לכך והשקועה בקיר – נקראת קופסת חיבור. לכל נקודת חיבור יש מכסה פלסטיק לבן ועגול. ככל שיש בבית יותר שקעים ומתגים כך מתרבות נקודות החיבור שאנו נזהה על הקירות. נקודות החיבור נמצאות בחלק העליון של הקירות ובגלל המיקום שלהן גם אם נצבע את המכסים שלהן בצבע הקירות הן עדיין בולטות – ובמיוחד אם אינן צמודות לגמרי לקיר.

 

ההמלצה היא: לתעד את נקודות החיבור (לרשום מיקום מדויק, ואף לצלם), להסיר את מכסי הפלסטיק של נקודות החיבור, לאטום את נקודות החיבור (אחרי ביצוע הגנה על חוטי החשמל – שלא יבואו במגע עם שכבת הטיח/שפכטל/גבס איתה נכסה את קופסת החיבור).

 

מומלץ לתעד את נקודות החיבור ברישום המרחק מהתקרה ומקצה הקיר הקרוב (ולציין איזה קיר) – ושני נתונים אלו אמורים להצביע בדיוק על מרכז נקודת החיבור – ולשמור את הפרטים בתיק הבית ליום שאנו (או אלו שיקנו מאתנו הדירה בבוא היום) נזדקק להם.

 

את ההגנה על חוטי החשמל יש לבצע באמצעות חומר מבודד – יש חשמלאים שפשוט גוזרים באמצעות קוצץ (קאטר) את מכסה הפלסטיק לגודל של פתח קופסת החיבור ומכסים איתו את חוטי החשמל לפני האטימה באמצעות שכבת הגבס, הטיח או השפכטל.

 

היתרון הוא רק אסתטי – העלמת קופסאות החיבור. החיסרון הוא – במקרה ויש צורך להגיע אל חוטי החשמל אשר בתוך קופסת החיבור נצטרך לשבור בעדינות את שכבת הגבס/שפכטל/טיח המכסה את נקודת החיבור ולאחר גמר עבודת החשמל לאטום אותה מחדש ולצבוע. עם זאת, הצורך בפתיחת קופסת חיבור עולה במקרים נדירים ואילו את מכסי הפלסטיק של נקודות החיבור אנו ואורחינו רואים בכל יום.