שועל

טיפול בסכסוך שכנים בבנין משותף - עשה ואל-תעשה.

 

השכן מטריד? לא משלם דמי ועד בית? הכתובת היא המפקח על רישום המקרקעין באיזור המגורים. ויש דוגמאות לכתבי תביעה ופסקי דין.

 

עודכן ב- 13.10.2014 אין בהמלצות הבאות תחליף לייעוץ משפטי ומומלץ לקרוא בפורומים של חוק ומשפט פרטים נוספים רבים אודות הנושא. 

 

אי-תשלום דמי ועד הבית

במקרה ושכן אינו משלם את דמי ועד הבית – יש להגיש תביעה כספית. במקרה ושכן גורם למטרד יש להגיש תביעה לצו עשה (לדוגמא פירוק מכשיר/מזגן שהתקין, סוכך וכו' או לפינוי רכב או חפצים שהשאיר בשטח משותף) ו/או צו אל-תעשה (לדוגמא,  לחנות בשטח המשמש למעבר) – בשני המקרים את התביעה מגישים אל המפקחת על רישום המקרקעין באזור בו נמצא הבניין המשותף.

 

גובה אגרות הדיון שונה – האגרה בתביעה לצו עשה גבוהה (כ-650 ₪) מהאגרה בתביעה כספית (כ-250 ₪). בתביעה משולבת משלמים רק אגרה אחת (הגבוהה מבין השתיים).

 

כל הפרטים: גובה האגרה בכל תביעה, כתובת ומספר טלפון/פקס של לשכת המפקחת ושעות הפעילות של הלשכה מופיעים באתר משרד המשפטים – הלשכות על רישום המקרקעין. ניתן להתקשר לוודא שהבניין המשותף נמצא בתחום האחריות של הלשכה אליה מתכוונים לפנות ואת שאר הפרטים.

 

בשונה מתביעה קטנה, בניהול תביעה בלשכת המפקחת על רישום המקרקעין ניתנת לצדדים האפשרות להיות מיוצגים על ידי עורך דין. ניתן להגיש תביעה מבלי להיות מיוצגים על ידי עורך דין אך מומלץ להיות מיוצגים מאחר והצד השני יכול לבוא מיוצג על ידי עו"ד והפסד בתיק יגרור בעקבותיו, חוץ מאשר את תשלום אגרת התביעה, גם את הוצאות הנתבע (אם זכה האחרון בתיק) – כולל הוצאות הייצוג המשפטי שלו.

 

הערה חשובה שחשוב לזכור: שוכר דירה בבנין משותף אינו יכול להיות תובע בתביעה כזו. רק בעל הנכס (אשר השכיר את הנכס לשוכר). לכן אם שוכר דירה סובל מהטרדות שכניו עליו לרתום לנושא את בעל הדירה מאחר ורק לאחרון עומדת הזכות להיות תובע בתביעה מסוג זה. עם זאת, שוכר דירה יכול להיות הצד הנתבע בתביעה כזו.

 

תהליך ניהול תביעה

התהליך הוא: כתיבת כתב תביעה (בין אם תביעה כספית ובין אם תביעה לצו עשה או אל-תעשה – ראה דוגמאות מצורפות), תשלום האגרה המתאימה (באינטרנט, או בעמדת השירות אשר בלשכת המפקחת על רישום המקרקעין שם תוגש התביעה) והגשת התביעה (במשרדי המפקחת או תוך משלוח בדואר רשום) בצירוף האישור על תשלום האגרה.

 

לאחר הגשת התביעה, ייקבע תאריך לדיון (על ידי מזכירות המפקחת) בין חודשיים לשלושה מיום הגשת התביעה (תלוי במועד הפגרה, מועדי חגים וכו') – אם התאריך אינו מתאים לאחד הצדדים – התובע או הנתבע - ניתן להגיש בקשה מנומקת לשינוי התאריך.

 

אם במהלך הדיון הראשון הנתבעים יכחישו את הנטען בכתב התביעה והצדדים לא יגיעו לכל פשרה, יקבע תאריך חדש לדיון בהוכחות (ושוב בין חודשיים לשלושה מאוחר יותר) – וכל צד יצטרך להביא את העדים והעדויות להוכחת טענותיו.

 

המלצות: למרות שהטיפול בתביעה יארך בין ארבעה לשישה חודשים, למרות שהמטריד עובר על החוק ולמרות המטרד שיכול להיות עינוי של ממש, ההמלצה היא לא לעבור על החוק, לא לאיים גם לא במרומז, ולא לפגוע גם לא פגיעה הפיכה ברכושו של המטריד (לדוגמא, אסור לשפוך זבל על רכב החונה במקום אסור – זה גולש אל התחום הפלילי). לא לנתק חשמל ממכשיר, לא לגרור גרוטאה החונה על שטח משותף וכו'.

 

העמדת רכב (חניה) במקום אסור

לגבי רכב החונה במקום אסור – יש לעשות הבחנה בין חניה בשטח פרטי לבין חניה בשטח משותף. חניה בשטח פרטי מהווה הסגת גבול ויכולה להיות מטופלת בקלות ובהליך קצר מאד על ידי משטרת ישראל. כל שצריך הוא להוכיח בעלות פרטית על השטח אליו פלש הרכב הזר (הבא איתך נסח טאבו ותסריט - המוכיחים את בעלותך על שטח החניה), שיהיה סימון בולט שמקום החניה הוא שטח פרטי (שילוט) ולהגיש תלונה במשטרה. באתר זה תוכל למצוא הנחיות לאופן הוצאת נסח טאבו ותסריט בנין משותף - קרא בפוסט העוסק בגובה דמי ועד בית.

 

חניה אסורה בשטח משותף אמורה להיות מטופלת על ידי המפקחת על רישום המקרקעין (בתביעה לצו אל-תעשה).

 

בכל מקרה, למרות כל הטרחה הכרוכה בכך, לתעד כל טענה אשר תועלה בהמשך בכתב התביעה, כל פניה צריכה להיות מלווה במכתב הנשלח בדואר רשום – עם אישור קבלה (ולשמור את הקבלות על משלוח הדואר הרשום וקבלת דברי הדואר) לצלם, לרשום תאריכים שעות – פרטים אלו הם ההופכים את התביעה למבוססת יותר ותומכים בטענות המצוינות בה. לצרף את כל הפרטים לתביעה כנספחים ולציין בכתב התביעה.

 

מומלץ מאד להוכיח ניסיונות לפתור את הבעיה לפני הגשת התביעה ולפני פניה לערכאות – מכתבים, פניות בעל-פה – יש לתעד הכול – ועדיף שיעשו על ידי יותר מאדם אחד (על פי שניים יקום דבר). יש לבוא לבית המשפט עם כל תיעוד זה.

 

לגבי שכן אשר אינו משלם את דמי ועד הבית, או משלם תשלומים חלקיים, לבוא לדיון עם צילום קבלות מפורטות אודות התשלומים ששילם, פנקסי קבלות של הבנין אשר יתמכו בטענות המועלות בכתב התביעה, תיעוד להמחאות שחזרו, מכתבים רשומים אשר נשלחו אל הנתבע והתריעו על הכוונה להגיש נגדו כתב תביעה אם לא ישלם את חובו - וזאת תוך מתן זמן סביר למענה.

 

לקריאת פסיקות קודמות של המפקחים על רישום מקרקעין - בסוגיות שונות - לחץ כאן.

 

לקריאת דוגמא לכתב תביעה נגד שכן אשר אינו משלם את דמי ועד הבית כסדרם - לחץ כאן

 

לקריאת פוסט העוסק באופן חישוב דמי ועד - בו מפורט אופן הוצאת נסח טאבו של בנין משותף (הוצאת תסריט בית משותף נעשית באותו תהליך) - לחץ כאן