שועל
כי פיקח לומד מניסיונם של אחרים
|
לפני שאתה חותם לשכן שלך על הסכמה להרחבת הדירה שלו, בדוק אם הוא לא מנצל את כל אחוזי הבניה המאושרים לבנין על פי התב"ע - דבר שיביא לכך שאתה לא תוכל להרחיב את הדירה שלך כאשר תבקש לעשות זאת בעתיד (אלא אם כן יוגדלו עד אז אחוזי הבניה המאושרים לבנין, כמו גם לבנינים אחרים באותו איזור...).
על פי הפסיקה (תקדימים משפטיים), חדר מדרגות הוא מרחב ציבורי ולכן העישון בו אסור על פי חוק למניעת עישון במקומות ציבוריים.
הדירה שלך קטנה? דמי ועד הבית צריכים להיות קטנים בהתאם.
על פי החוק, זכותך שדמי ועד הבית יחושבו על פי גודל הדירות אשר בבנין המשותף - גם אם דעתך עומדת בניגוד לדעות רוב הדיירים בבנין. ויש עוד זכויות.
על פי חוק המקרקעין, פרק ו', בתים משותפים, תשכ"ט-1969 דמי ועד הבית נקבעים על פי שטחה של הדירה ביחס לרכוש המשותף.
את כל הפרטים תמצא בקישור הבא ותגיע אליו במסלול הבא: עמוד הבית, מדריכים (מצד שמאל), המדריך לניהול ועד הבית (בתוך 'דיור'), תשלומי ועד בית וניהול התקציב (מצד ימין), תשלומים לועד הבית.
על פי כלל זה, אם יש בבנין המשותף דירות שאינן שוות בגודלן אזי כל דירה תשלם את דמי ועד הבית על פי שיטחה ביחס לרכוש המשותף.
לדוגמא: בבנין משותף יש דירות משני גדלים – חצי מהדירות גדולות יותר מהאחרות. שטח כל אחת מהדירות הקטנות ביחס לרכוש המשותף הוא 40/600 ושטח כל אחת מהדירות הגדולות ביחס לרכוש המשותף הוא 60/600. אם כל הדירות בבנין משלמות דמי ועד בית בגובה שווה : הדירה הגדולה והדירה הקטנה משלמות, לצורך הדוגמא, אותו סכום – 200 ₪ לחודש כל אחת. לעומת זאת, אם כל דירה משלמת דמי ועד על פי שטחה של הדירה ביחס לרכוש המשותף אז, לצורך הדוגמא, הדירה הגדולה תשלם 240 ואילו הדירה הקטנה תשלם רק 160. על פי הדוגמא הנ"ל, המעבר משיטת חישוב אחת לשנייה יביא לחסכון של 480 ₪ לשנה לבעליה של כל אחת מהדירות הקטנות.
שינוי שיטת החישוב יביא לחסכון לא רק בנושא של דמי ועד הבית. החסכון יהיה גדול יותר כאשר יהיה מדובר על הוצאות גדולות יותר כגון תיקונים גדולים, שיפוצים ושידרוגים של הבנין וחלקיו (חניה, לובי, חדר אשפה).
גובה החיסכון – לבעליהן של הדירות הקטנות - תלוי ביחס שבין גדלי הדירות לרכוש המשותף, במספר הדירות מכל גודל ובגובה דמי ועד הבית החודשיים. כדי לדעת מהו הסכום שבעליה של כל דירה צריכים לשלם: הכפל את מספר הדירות בסכום דמי ועד הבית לחודש ואת התוצאה הכפל בגודל הדירה ביחס לרכוש המשותף. לדוגמא, אם יש בבנין 12 דירות וכל דירה משלמת 200 ש"ח לחודש הרי שדמי ועד הבית לחודש, מכל הדיירים, הוא 2,400 ש"ח. הכפל את סכום זה ביחס גודל הדירה לרכוש המשותף, לדוגמא, ב-40/600 ותקבל 160 ש"ח. זהו הסכום שהדירה הספציפית צריכה לשלם.
על פי החוק שצוין בתחילת המאמר, "ניתן לקבוע בהסכמה דמי ועד בית שווים לכל דירה בבניין. במקרה כזה, אם דייר אחד מבקש לשלם על פי החוק [דמי ועד בית ביחס לגודל הדירה], די בכך כדי לבטל הסכמה זאת".
חובה לזכור כי בעליהן של הדירות הגדולות לא יקבלו באהבה את שינוי שיטת חישוב דמי ועד הבית מאחר, ולפי הדוגמא שצוינה קודם, כל חסכון שחסך בעליה של דירה קטנה מהווה בעצם הוצאה נוספת של בעליה של דירה גדולה. מומלץ אם כן לשקול היטב האם כדאי לאבד את השכנות הטובה עם מחצית, ואולי יותר, מהשכנים בעבור סכום החיסכון הטמון בשינוי שיטת החישוב.
כיצד נדע את שטח הדירה ביחס לרכוש המשותף? מנסח הטאבו אותו ניתן למצוא ולרכוש באתר משרד המשפטים - באמצעות שרת התשלומים הממשלתי (אל תרכוש באתרים אחרים – הם גובים עמלה מיותרת וניגשים בעצם לאתר משרד המשפטים, משלמים את העמלה המינימאלית ולוקחים לכיסם את ההפרש). הקש ב-Google "נסח טאבו משרד המשפטים".
לצורך כך יש להזין את מספר הגוש והחלקה של הבניין המשותף. אם אין בידך את פרטים אלו אזי הקש ב-Google 'איתור גוש וחלקה' שם תזין את כתובת הבניין, תקבל את מספר הגוש והחלקה של הבנין המשותף – שני פרטים הנחוצים לך לקבלת נסח הטאבו.
קרא עוד בנושא זה: יש פוסט העוסק באופן ההתמודדות עם שכן מטריד או שאינו משלם את דמי ועד הבית וכמו כן דוגמא לכתב תביעה נגד שכן אשר אינו משלם את דמי ועד הבית.
