שועל

ההבדל בין 'קרוס' ל-'למוטב בלבד' - מדריך מקוצר למקבל ונותן צ'קים.

 

מהו צ'ק סחיר? ומדוע כדאי לנותן צ'ק להפוך אותו ללא סחיר? איך להמנע ממצב שבו אנו חייבים לשלם תמורת סחורה שכלל לא קיבלנו? ואיך לבדוק שההמחאה שקיבלנו אינה מחשבון מוגבל?

 

פורסם ב-13.1.2014 קרוס – שני קווים אלכסוניים מקבילים בחלק העליון של חזית ההמחאה – מבטיח שמקבל הצ'ק יהיה חייב להפקיד אותו בחשבון. הקרוס עדיין לא הופך את ההמחאה ללא סחירה ולא מונע ממקבל ההמחאה להעביר אותה לגורם שלישי.

 

הגבלת סחירות: יש לציין בשורת 'שלמו ל' את המילים 'למוטב בלבד' או 'לא סחיר' לאחר פרטיו של מקבל ההמחאה. (לדוגמא: שלמו ל ישראל ישראלי – למוטב בלבד). אם כתוב בהמחאה 'שלמו לפקודת' אזי יש למחוק את חלק ה-'פקודת' מהמילים 'שלמו לפקודת' – מחיקת ה-'פקודת' (העברת קו עם עט) תביא לכך שמקבל ההמחאה לא יוכל להעביר את ההמחאה למישהו אחר.

 

הסבר: כאשר אנו נותנים המחאה לפקודת מישהו, מקבל ההמחאה יכול להעביר את ההמחאה לצד ג'. כאשר אנו מוחקים את ה-'פקודת' מהמילה 'שלמו לפקודת' ומשאירים רק את ה-'שלמו ל' גורמת לכך שרק מקבל ההמחאה יוכל לפדות את ההמחאה, או להפקיד אותה בחשבונו, ולא מישהו אחר. ניתן להזמין מראש המחאות שבהן כתוב 'שלמו ל' ולא 'שלמו לפקודת' מלכתחילה.

 

בכמה שורות – מבחינת נותן ההמחאה עדיף :

• לסמן קרוס בחלק העליון של חזית ההמחאה – מחייב את נותן ההמחאה להפקיד אותה בחשבון.

• לכתוב '- למוטב בלבד' או 'לא סחיר' לאחר פרטיו של מקבל ההמחאה – מונע העברה לצד ג'.

• למחוק את חלק ה-'פקודת' מהמילים 'שלמו לפקודת' כך שיהיה כתוב רק 'שלמו ל' – מונע העברה לצד ג'.

• לרשום 'בלבד' לאחר שם המוטב, או לסמן קו אופקי עד סוף השורה - כדי למנוע מצב שבו לאחר מתן הצ'ק מישהו יוסיף וירשום 'ו/או' גורם נוסף.

• לא לאפשר לבעל עסק לשים בשורת פרטי המוטבים חתימה ובה שם העסק ("תשאיר פתוח, אני אשים חותמת"). בחתימה זו הוא לכאורה חוסך לכם את כתיבת שם העסק (כמה מסובך זה יכול להיות?) אך משאיר את הצ'ק סחיר ושומר לעצמו פתח להסבת הצ'ק... או שהחותמת מציינת שני מוטבים (חברה א' וחברה ב') או שם של חברת האם, או חברת הבת וכו'. זהו פתח להעברת ההמחאה לגורם שלישי (צד ג').

 

ארבעת פעולות אלו יבטיחו שמקבל ההמחאה לא יוכל להעביר את ההמחאה הלאה לגורם שלישי ויהיה חייב להפקיד את ההמחאה בחשבון שלו – דבר אשר יהווה אסמכתא לכך ששילמנו לו.

 

ומה הבעיה בכך שצד ב' יעביר את ההמחאה לצד ג'? מקרה דמיוני, לדוגמא: בני זוג קבעו מועד לאירוע משפחתי ונתנו המחאה דחויה לבעל אולם האירועים – לתאריך שהוא שלושה ימים אחרי האירוע – וזאת במטרה שבעל האולם יפקיד ויפרע את ההמחאה לאחר שבני הזוג יפקידו ויפרעו את ההמחאות שיקבלו כמתנה מהאורחים. עוד לפני קיום האירוע, העסק פשט רגל ואולם האירועים נסגר. אם בני הזוג היו נותנים לבעל האולם המחאה לא סחירה הם היו יכולים לבטל את ההמחאה בידיעה שבעל האולם לא יתבע אותם על ביטול ההמחאה מאחר וגם הוא לא סיפק את הסחורה ולא קיים את האירוע. אולם הם נתנו המחאה תקינה וסחירה לבעל האולם, אשר מצידו העביר אותה לצד ג'. וכך למרות שבעל האולם לא קיים את האירוע, נותני ההמחאה נשארים מחויבים לכבד את ההמחאה שקיבל צד ג' כחוק (העלול להיות גם גורם בשוק האפור...). במקרה הזה, צד ג' יפרע את ההמחאה הסחירה והאפשרות היחידה שתוותר בפני בני הזוג היא להצטרף לרשימת הנושים של בעל האולם – נושים התובעים אותו ומקווים לראות חלק מהחוב.

 

אם אתה מקבל צ'ק : שים לב! תוקף ההמחאה מוגבל בזמן.

 (1) בדוק את שדה התאריך: שישה חודשים לאחר תאריך זה הבנק בו מנוהל החשבון של נותן ההמחאה רשאי להחזיר את ההמחאה מאחר וזמנה עבר. אם זהו צ'ק של תאגידים וחברות – זמנו עבר חודשיים לאחר התאריך המצוין עליו. במקרים מסוימים תוכל עדיין לתבוע את נותן ההמחאה לכבד אותה אולם מדובר בהליך משפטי ארוך ומורכב. אם הגעת אליו כבר הפסדת.

(2) ודא שהצ'ק אינו ניתן לך מחשבון מוגבל. יש אפליקציה סלולארית לאנדרואיד שמאפשרת בדיקה האם ההמחאה שרוצים לתת לכם אמורה להמשך מחשבון מוגבל. חפשו "חשבון מוגבל" בגוגל מרקט.

 

אם בכל זאת הצ'ק חזר: על מקבל ההמחאה לפנות להוצאה לפועל ולפתוח תיק נגד נותן ההמחאה – הגורם אשר חתום על ההמחאה. זהו תיק לביצוע שטר. זהו תהליך ארוך ומייגע – מי שהגיע אליו כבר הפסיד. אם ההמחאה סחירה יתכן וחברות ניכיון צ'קים יהיו מוכנות לרכוש אותו תמורת חלק מערכו.

​

​