שועל

מכרז חשכ"ל - כמה פרטים על אופן חישוב השכר לעובד מיקור חוץ המועסק דרך מכרז חשכ"ל

 

עבודה דרך מכרז חשכ"ל היא סוג של העסקה משולשת. חברה קבלנית זוכה במכרז ממשלתי להעסקת עובד בתפקיד מסוים (וזו התקשרות אחת) וחותמת חוזה העסקה בינה לבין העובד (זו התקשרות שניה). בפוסט זה תקרא את כל הפרטים על אופן חישוב הפרשי השכר המשולמים בסוף השנה הקלנדרית לעובד מיקור חוץ המועסק דרך מכרז חשכ"ל.

 

פורסם ב-20.3.2016 בפוסט זה תקרא כמה פרטים אודות ההתקשרות בין החברה הקבלנית לבין המשרד הממשלתי - התקשרות אשר העובד אינו צד לה אך היא משליכה על התגמול המשולם לו על עבודתו.

 

לצורך ההסברים וההמחשות הסכומים יצוינו 'בגדול' - הנתון החשוב ביותר בחישוב התגמול לעובד בכלל והשכר בפרט הוא 'ערך השעה' כפי שהגדיר אותו המכרז. נתון זה מפורט רק בהתקשרות בין החברה הקבלנית (המעסיקה את העובד) לבין המשרד הממשלתי (בו העובד מועסק בסופו של דבר). כאמור, תנאי מכרז זה אינם חשופים בפני העובד. כעובד דרך מכרז חשכ"ל, אם הצלחת לדעת את ערך השעה שלך גילית את אחד הנעלמים החשובים ביותר במשוואה.

 

נניח שערך השעה של המכרז (דרכו העובד מועסק) הוא 100 ש"ח לשעה. זה לא יהיה ערך השעה של העובד בחוזה ההעסקה בין העובד לבין החברה הקבלנית שזכתה במכרז. ערך השעה של העובד (בחוזה ההעסקה) יהיה, לצורך ההמחשה, קרוב יותר ל-50 ש"ח לשעה. לא להבהל מההפרש הגדול, ההסבר בהמשך.

 

 

נניח גם (רק לצורך ביצוע חישובים פשוטים) שיש 200 שעות עבודה בחודש - אלו "שעות תקן"

(שים לב: לכל חודש יש מספר שונה של שעות תקן - יש חודשים עם יותר ימי חג, יש חודשים בהם יש יותר ימי עבודה - אך לצורך ההמחשה נאמר שיש 200 שעות תקן בחודש).

 

אם נבחן את דיווח הנוכחות של העובד נראה שיש שעות יצרניות - שהן בהן הוא עבד בפועל - ויש שעות מדווחות (הכוללות את שעות העבודה היצרניות והשעות הלא יצרניות גם יחד).

שעות העבודה הלא יצרניות הן שעות חופשה, שעות מחלה ושעות אחרות (לדוגמא, השתלמות) שבגינן העובד זכאי לשכר מהחברה הקבלנית אך בגינן החברה הקבלנית לא מקבלת אגורה מהמשרד הממשלתי (המשלם רק עבור שעות יצרניות). אם מספר השעות המדווחות גבוה משעות התקן - העובד יקבל שעות נוספות על פי החוק - אולם בכל מקרה החברה הקבלנית מקבלת מהמשרד הממשלתי רק תמורת השעות היצרניות בלבד שביצע העובד.

 

משכורת חודשית: העובד יקבל כל חודש את שכרו על פי ערך השעה ש-'נסגר' בחוזה ההעסקה בינו לבין החברה הקבלנית, על פי מספר השעות המדווחות + כל שאר התנאים (הבראה, מחלה וכו').

 

נניח לצורך ההמחשה ששכרו של העובד הינו 10,000 ש"ח לחודש (פחות או יותר מבוסס על 50 ש"ח לשעה כפול 200 שעות עבודה בחודש) - כמובן ששכר זה אינו קבוע. יהיו חודשים בהם עובד יעבוד שעות נוספות המזכות בתגמול, ויהיו חודשים בהם יקח יותר ימי חופשה ממה שהוסכם בחוזה העסקה (ואז יהיה קיזוז מהשכר) אך נניח, 'בגדול' ששכרו היה 10,000 לחודש.

 

נניח לצורך ההמחשה כי העובד עבד בממוצע 150 שעות יצרניות בחודש. מספר השעות היצרניות נמוך משעות התקן מאחר ובמהלך החודש העובד לוקח ימי חופשה, ימי מחלה וכו'. אם נכפיל את המספר הממוצע של השעות היצרניות בחודש (150) ב-12 חודשים נקבל 1800 שעות יצרניות שנתיות.

 

בתחילת כל שנה קלנדרית החברה הקבלנית עושה את החישוב הבא (עבור השנה הקודמת שחלפה):

 

מספר השעות היצרניות של העובד בשנה החולפת - לצורך הדוגמא המספר יהיה 1,800 שעות

כפול ערך שעה כפי שמופיע במכרז (לצורך הדוגמא) - 100 ש"ח לשעה.

התוצאה תהיה 180,000 ש"ח

 

מסכום זה מותר לחברה הקבלנית לגבות מכסימום של 12.5%

לצורך הדוגמא, החברה שומרת לעצמה עד מכסימום של 22,500 ש"ח.

 

כעת עושה החברה את החישוב הבא:

 

180,000 ש"ח (סכום אשר נגבה מהמשרד הממשלתי עבור כל השעות היצרניות של העובד).

פחות כל התקורות -  מה שהחברה הוציאה על מנת להעסיק את העובד. הסבר חשוב: התקורות הן מושג חשוב אשר יוסבר בפירוט בהמשך.

התקורות כוללות את: עלות שכרו של העובד והוצאות נוספות הכרוכות בהעסקתו של העובד.

 

נפחית מהסכום אותו גבתה החברה הקבלנית (מהמשרד הממשלתי) את עלות השכר השנתית של העובד לצורך הדוגמא: 10,000 ש"ח לחודש כפול 12 חודשים בשנה - זה אומר שעלות השכר השנתית של העובד (לצורך הדוגמא) הינה 120,000 בשנה.

 

180,000 ש"ח- הסכום שקיבלה החברה הקבלנית.

פחות 120,000 ש"ח אשר שולמו לעובד כמשכורות חודשיות.

התוצאה : 60,000 ש"ח

 

מסכום זה החברה מפחיתה את מה שמותר לה לגבות על פי המכרז (על פי תנאי ההתקשרות בינה לבין המשרד הממשלתי) -  12.5% - וכאמור מדובר, לגבי שנה שלמה, לצורך הדוגמא, בסכום מכסימאלי של עד 22,500 ש"ח

 

ההפרש 37,500 צריך להיות משולם לעובד בתחילת השנה הקלנדרית דרך התלוש - ויופיע כ-'תשלום תקופתי', 'הפרשים' וכו'. בטעות הדבר נקרא 'בונוס' - אך הוא אינו קשור כלל לפריון של העובד, מידת ההשקעה שלו או הצלחתו בתפקיד.

 

אולם כאמור התקורות אינן כוללות רק את עלות השכר של העובד. כאשר מכניסים לתקורות הוצאות נוספות הן אינן מסתכמות, לצורך הדוגמא, ב-120,000 כי אם בסכום גבוה הרבה יותר. 

 

במקרים רבים התקורות כוללות:

• שי לחגים ומתנות

• הוצאות חניה וחניונים

• הוצאות טלפון סלולארי

• החזר בגין הוצאות נסיעה (מוניות וכו')

• הוצאות דלק וכל הוצאה אחרת על אחזקת הרכב - נכון לעובד העושה שימוש ברכב ליסינג

• השתלמויות, ימי עיון, נופש חברה, מסיבות וכו'.

• ועוד ועוד

 

ככל שהתקורות עולות כך ההפרשים אשר ישולמו בסוף השנה הולכים וקטנים. וכך יוצא שההפרשים אינם, לצורך הדוגמא, 37,500 ש"ח כי אם קטנים בהרבה (!)

 

לכן, כמה מסקנות שחשוב לדעת לגבי מכרז חשכ"ל:

• התנהלות נכונה של העובד והקטנת התקורות - הקטנת כל ההוצאות הנכנסות לחישוב התקורות - יכולה להגדיל את ההפרשים אשר ישולמו לעובד בסוף השנה הקלנדרית (וזאת מאחר ובפועל כל מה שהעובד מקבל לאורך השנה יבוא בשורה התחתונה על חשבונו). 

• מספר השעות המדווחות אינו החשוב. מה שחשוב הוא מספר השעות היצרניות. ככל שהוא גדול יותר ההפרשים אשר ישולמו בסוף השנה יהיו גדולים יותר. ככל שמספר השעות היצרניות קטן יותר ההפרשים אשר ישולמו בסוף השנה יהיו קטנים יותר. במקרים מסוימים (אם מספר השעות היצרניות יהיה קטן מאד) לא יהיו כלל הפרשים.

• בשורה התחתונה העובד משלם עבור כל שעות המחלה שלו. הסבר: אלו אינן שעות יצרניות. המעסיק שילם בגינן לעובד במשכורת החודשית אך לא גבה עבורן כל סכום מהמשרד הממשלתי. ככל שמספר השעות היצרניות קטן יותר כך ההפרשים בסוף השנה יהיו קטנים יותר.

• ההפרשה לקרן הפנסיה וקרן ההשתלמות הינה לפי השכר החודשי - ולא כוללות את ההפרשים המשולמים בסוף שנה.

• בנושא חוזה ההעסקה - כדאי מאד לעובד שערך השעה שלו - המשמש לחישוב השכר החודשי - יהיה קרוב כמה שיותר לערך השעה הנקוב במכרז החשכ"ל (ולפי הדוגמא שצוינה בתחילת הפוסט, כדאי מאד לעלות כמה שיותר מ-50 ש"ח לשעה ולהתקרב כמה שיותר ל-100 ש"ח לשעה). אמנם ככל שערך השעה ילך ויעלה, ההפרשים אשר ישולמו בסוף השנה ילכו ויקטנו ואולי אף יגיעו ל-0 אך היתרון הוא בכך שהשכר החודשי יהיה גבוה יותר וההפרשה לקרנות ההשתלמות והפנסיה תהיה גדולה יותר.

• יציאה לשירות מילואים - התגמולים בגין שירות מילואים מחושבים לפי שלוש משכורות אחרונות. תשלום חד-פעמי - כמו ההפרשים המשולמים בסוף השנה - נכנס לחישוב תגמולי המילואים רק אם הוא מגיע לאחוז מסוים מהשכר החודשי. יש ליצור קשר עם המוסד לביטוח לאומי על מנת לדעת האם התשלום החד-פעמי נכנס לחישוב תגמולי המילואים או לא.  

• עובד המסיים את העסקתו אמור לקבל את ההפרשים אשר נצברו לו בחודשי העבודה מתחילת השנה הקלנדרית ועד למועד עזיבתו.

• יציאה לימי השתלמות - אשר גם היא על חשבון העובד - 'עולה' לעובד פעמיים. פעם הראשונה בכך שעלות ימי ההשתלמות מתווספת לתקורות (שכאמור, ככל שהן עולות ההפרשים הולכים וקטנים) ופעם השניה בכך שהעובד לא צובר בימי ההשתלמות שעות יצרניות ומספרן אינו גדל (והרי ככל שמספר השעות היצרניות קטן יותר כך ההפרשים עלולים להיות קטנים יותר).

 

לקריאת התנאים המלאים של מכרז חשכ"ל הקש על הקישור ועבור אל אתר החשב הכללי שם מפורסמים כל תנאי המכרז - להלן קישור אל מסמך המפרט את תנאי מכרז חשכ"ל (מסמך Word).